רובאב חב' לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בעמ ואח'

החלטה

בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים שהוגשה במסגרת תביעתה של המבקשת לפיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לה, לטענתה, בשל עיכוב ברישום נכסים שרכשה מהמשיבות במרכז מסחרי שנבנה על-ידן.

בבקשתה עותרת המבקשת כי בית המשפט יורה למשיבות להעביר לה תצהיר גילוי מסמכים ספציפי, ביחס לכל המסמכים הבאים:

כתבי הטענות, ההחלטות, התכתובות והמסמכים הקשורים להליכים שנקטו דיירים אחרים נגד הנתבעות בקשר לאי רישום המרכז המסחרי.

כתבי הטענות, ההחלטות, התכתובות והמסמכים הקשורים להליכים שנקטו הנתבעות או ננקטו נגדן (בבוררות ובבית משפט) בנוגע לתשלום היטל ההשבחה בגין המרכז המסחרי.

תמצית טענות המבקשת היא כי עיקר הגנתן של המשיבות התבסס על הטענה שהעיכוב ברישום נבע מכך שמדובר במבנה מורכב ומפעולות שנקטה התובעת עצמה. לפיכך, לשיטתה של המבקשת, ברור כי לטענות שהעלו המשיבות בהליכים אחרים ביחס לסיבות שבעטיין לא בוצע הרישום יש משמעות רבה להליך דנא. לטענתה, אפילו עצם העובדה שהוגשו תביעות נוספות על-ידי רוכשים אחרים תסייע לה בהוכחת תביעתה.

כך לדברי המבקשת גם לגבי ההליך שנקטו המשיבות לביטול חוב ההשבחה שהוטל עליהן. לטענתה, אפילו הוכחת עצם הגשת ההליך בעניין, 17 שנים לאחר רישום הערת האזהרה, יש בו כדי לסייע לה בתביעתה.

מנגד תמצית טענות המשיבות היא כי המבקשת לא פירטה בבקשתה מסמך או מסמכים ספציפיים שבהם היא מבקשת לעיין, אלא העלתה דרישה כוללנית ולא ממוקדת המהווה "מסע דיג" לשמו.

כמו כן טוענות המשיבות כי הגופים שרכשו מהן נכסים היו מגוונים (חברות וגם אנשים פרטיים) ואין זהות בין החוזים שנחתמו ביחס לנכסים השונים. לפיכך, לטענת המשיבות, מסמכים הקשורים לעסקאות שביצעו המשיבות עם הרוכשים האחרים כלל אינם רלוונטיים. זאת ועוד, המשיבות טוענות כי מדובר במסמכים של צדדים שלישיים שאינם קשורים להליך דנן והכלל הוא כי הליכי גילוי מתנהלים בין בעלי הדין לבין עצמם לגבי מסמכים הקשורים לבעלי הדין עצמם.

בנוסף טוענות המשיבות כי נושא הוכחת הנזק מוטל על כל רוכש ורוכש בנפרד, ולא ניתן ללמוד מנזק שנגרם לרוכש פלוני, על הנזקים שנגרמו למבקשת אם נגרמו.

המבקשות מציינות כי הן הסכימו לבקשת המבקשת לעיין בכל המסמכים הקשורים להמרצת הפתיחה שהוגשה על-ידן כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ראשל"צ ועל כן אין כל מחלוקת בעניין זה.

לאחר עיון בטענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על גילוי המסמכים המבוקשים.

כידוע, הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע העשוי להיות רלוונטי לבירור מחלוקת הנדונה בבית-המשפט [ע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד א 5, 18 (1948); ע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, 522 (1995); ורע"א 4781/12 עיני קונדיטוריה נ' בנק לאומי לישראל (6.3.2013)].

אמנם עקרון הגילוי אינו עומד לבדו וכנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, אולם האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ואני סבור שבנסיבות ענייננו גובר עיקרון הגילוי.

עיקר המחלוקת בענייננו נסב על שאלת אחריותן של התובעת והנתבעות בעיכוב הרישום. אני סבור כי ככל שהוכח בהליך אחר שהנתבעות עיכבו את הליכי הרישום הדבר עשוי להיות רלוונטי להוכחת התביעה בענייננו, והמסמכים המבוקשים על-ידי המבקשת אינם פורצים את גדרי השאלה שבמחלוקת.

(בהקשר זה אציין כי אני מסכים עם טענת המשיבות שכל ניזוק נדרש להוכיח את נזקיו הוא, אך הדבר אינו סותר את גילוי המסמכים לצורך ביסוס הטענות בשאלת האחריות).

אשר לטענת המשיבות בדבר "מסע דיג" אין בידי לקבל טענה זו.

ראשית, מן הראוי להעמיד סייג זה על מכונו: אין להטיל דופי בכך שהמבקש אינו יודע מהם המסמכים שהוא מבקש לגלות לו. רבות נכתב בפסיקה על כך שבמצב שבו מתבקש גילוים של סוגי מסמכים, ואין ביכולתו של המבקש להצביע על מסמכים ספציפיים, עלול להיווצר "מעגל שוטה": המבקש יידרש להוכיח את רלוונטיות המסמכים כתנאי לעיון בהם, אך הוא יוכל להצביע על רלוונטיות, אם בכלל, רק לאחר שיעיין באותם המסמכים.

על-מנת להיחלץ מפרדוקס זה נקבע כי ראוי ליצור זיקה בין דרישת הרלוונטיות לבין הסעד המבוקש ]רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד נו(5) 193, 195-197 (2002); רע"א 3059/12 שידורי פרסומת מאוחדים נ' רשות השידור, (1.7.2012)[ וכאמור, כך עשתה המבקשת בענייננו.

שנית, "הדיג" אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים לצורך המשפט התלוי ועומד שייכים לעניין והחיפוש אחריהם אינו "דיג". (י' זוסמן, סדר הדין האזרחי (1995) עמ' 428).